חיפוש
הזמן עכשיו הורדה ניסיון לחודש

קורס הנהלת חשבונות לבעלי לב חלש

21. תזרים מזומנים

מהו תזרים מזומנים?

ניתן להגדיר תזרים מזומנים כניסיון לחזות במדויק ככל שניתן את היתרה העתידית בחשבון הבנק של העסק .

מדוע זה בכלל חשוב?

המזומנים, או ליתר דיוק המזומנים שנמצאים בחשבון הבנק של העסק, הם החמצן הפיננסי שלו. כמו שגם אדם בריא ללא חמצן יאבד את ההכרה בתוך 3 עד 4 דקות , גם העסק המוצלח ביותר יאבד את ההכרה הפיננסית שלו ללא מזומנים.

איבוד ההכרה הפיננסי משמעותו הוא שיקים חוזרים, ספקים שמפסיקים לספק סחורה, ומייד אחר כך המוות העסקי: פשיטת הרגל.

כאשר אתה נכנס לאתר האינטרנט של הבנק לבדוק את היתרה בחשבון, אתה עוסק בתזרים מזומנים. יתרה חיובית או לכל הפחות מעל למינוס המרבי שנקבע לך, מאפשרת לך לשלם לספקים ולהמשיך להריץ את העסק. יתרה שלילית, תוביל במהירות לספיראלה שלילית שתקבור את העסק.

כיצד מנהלים תזרים מזומנים?

כאשר העסק קטן ניתן לנהל את תזרים המזומנים "בראש" או בעזרת פתק נייר. יש הוצאות קבועות פחות או יותר: חשמל, בזק, כרטיס האשראי של העסק, ויש מספר קטן של לקוחות. קל לזכור שביום שני אמור להיכנס תשלום מלקוח א' ושביום ד' נפקיד את השיק הדחוי של לקוח ב'.

 כשהעסק גדל במקצת מרגישים שאין בזה די.

השלב הבא הוא ניהול של תזרים מזומנים באקסל. לא קשה לבנות גיליון אקסל שיממש תזרים מזומנים. כל מה שצריך הוא להזין שורות של הוצאות צפויות ושל הכנסות צפויות ולהוסיף ולחסר לפי הצורך. היתרון הגדול של מערכת כזו הוא הפשטות שלה, ובכך שהיא למעשה חינם.

החסרונות של שימוש באקסל הם:

  • לוקח יותר זמן להזין נתונים לאקסל מאשר לתוכנה - שבה אפשר להזין הוצאות והכנסות מחזוריות. לדוגמה: הוצאה חודשית של חשבון הטלפון צריך להעתיק פעם אחר פעם.
  • דוקא בגלל שאקסל גמיש כל כך – קל יותר לטעות בנוסחאות, לא ניתן לנעול את הדברים הבטוחים, שאנחנו לא רוצים לשנות יותר.
  • צריך להעתיק נתונים ידניים מכספית. כלומר, אם הוצאנו חשבונית שתאריך התשלום הצפוי שלה הוא סוף החודש הבא, נצטרך להזין את השורה ידנית. אם הוצאנו קבלה, נצטרך להזין גם אותה ידנית.

נקווה שהעסק ימשיך לגדול, ומספר התנועות בתזרים יגדל גם הוא. בשלב זה מרגישים צורך לעבור לתוכנה ייעודית לניהול תזרים מזומנים.

לאחרונה רכשנו את תוכנת קשקונטרול לניהול תזרים מזומנים.

לקוחות שמשתמשים בה מספרים:

"ככל שהעסק גדל כך גדלו גם התנודות בחשבון הבנק. לא אהבתי את ה"הפתעות" שהיו לי, שבהם עשרות אלפי ₪ שהיו בחשבון של החברה "התאדו" במספר ימים ספורים, בדרך כלל סביב 10-15 בחודש, כתוצאה מתשלום משכורות, ביטוח לאומי, מקדמות מס, ביטוחים וכו'. הרגשתי שאני "מנחש" מה צפוי, ולא ממש יודע מה קורה.

לאחר שהתחלתי להשתמש בקשקונטרול הרגשתי שוב בשליטה על התזרים. דרך אגב, נראה לי שעצם העיסוק בו נתן לי הבנה טובה יותר של זרימת הכספים בחברה. היתרונות של קשקונרול

  • קשקונטרול קלה מאד לשימוש
  • היא מאפשרת ייבוא נתונים מאקסל – חוסך המון זמן וטעויות הקלדה
  • אפשר לנהל כמה חשבונות בנק בו זמנית ולראות את "החשבון" המאוחד שלהם.
  • אפשר לנהל "חשבון נכיונות" שמנהל את השקים שניכונו יחסית למסגרת הנכיונות שהבנק מאפשר לנו.
  • אפשר להוסיף ולשנות את עמודות התקבולים והתשלומים.
  • אפשר לשתף בקלות את החשבון עם יועץ עסקי.
  • יש הרבה סרטוני הדרכה קצרים וממוקדים על התוכנה.

כיצד משתמשים בתזרים מזומנים?

ישנן מספר אפשרויות להשתמש בתזרים ככלי לניהול העסק. אני אישית משתמש בו בכדי לתכנן את ההעברות של המשכורות לעובדים, משיכות של כספים מהעסק לטובת החשבון האישי שלי, והפקדה ופירעון של פקמי"ים.: תנועות מחזוריות

חשוב שיהיה פשוט להזין הוצאות והכנסות מחזוריות. למה הכוונה?

בכל עסק ישנן הוצאות קבועות (חשמל, טלפון, שכ"ד), ולעיתים קרובות גם הכנסות קרובות (זיכויים מכרטיסי אשראי, לקוחות קבועים שמשלמים כל X בחודש). רצוי מאד שתהיה אפשרות בתוכנה להזין את ההוצאות וההכנסות האלה, ולפרוש אותן על פני השנה בתדירות הרצויה (לדוגמה: מקדמות מס פעם בחודש, מע"מ פעם בחודשיים, עמלות לבנק פעם ברבעון). זה חוסך זמן וטעויות.

חשוב גם שתהיה אפשרות לשנות כל תנועה בנפרד מיתר התנועות או לשנות את כל התנועות יחדיו.

בהתחלת העבודה הזנתי את ההוצאות וההכנסות הקבועות של כספית. אחר כך עברתי לעבודה שוטפת. עיקר הפעילות של היא סביב 28-15 בחודש שאחר כך: מרבית הלקוחות של כספית משלמים בכרטיסי אשראי. לכן ההעברות הכספים מחברת ישראכרט ב-2 וב-8 בחודש הן ההפקדות העיקריות בחשבון שלנו. לקראת סוף החודש אני בודק באתר של ישראכרט מתי וכמה יהיו ההפקדות בחודש הבא.

אני בודק באתר של לאומי מה יהיה התשלום הצפוי של כרטיס האשראי של כספית ב-15 בחודש. בערך ב-8 בחודש אני מקבל מרואה החשבון שלנו את הסכומים של הביטוח הלאומי, ביטוחי מנהלים, המע"מ, מקדמות המס, וניכויים שצפויים ב-15 בחודש. אני מזין את כל הנתונים לתזרים, ואז אני יכול לתכנן מתי לשלם לעובדים, ומתי להעביר כסף לחשבון האישי שלנו.

מדי יומיים-שלשה אני מתחבר לאתר של לאומי ומעדכן את התזרים החזוי במה שקרה בפועל בבנק ("התאמות בנקים"). התזרים מאפשר לי שליטה על מה שיקרה בחשבון ובעיקר מאפשר לי לצפות בעיות תזרימיות (בפשטות: הגענו לתחתית מסגרת האשראי). במקרה זה אני יכול להזדרז לגבות ולהפקיד שיקים מלקוחות שמשלמים בשיקים, או לבקש מהסניף להגדיל זמנית את המסגרת.

הנה אפשרות נוספות להשתמש בתזרים (אם זה מתאים לך ...)

אם המטרה של העסק היא לצאת מן האובדרפט שבו הוא נמצא, אפשר להגדיר מסגרת חודשית של תשלומים לספקים. ישנם ספקים שאי אפשר לא לשלם להם: חברת חשמל, בזק, סלולר, בעל הבית. בדרך כלל התשלום יורד בהוראות קבע/כרטיסי אשראי או שיקים דחויים. מצד שני יש ספקים שבהחלט אפשר "למשוך". נכון שראוי לשלם בזמן, אבל מה אם המחיר הוא כניסה לחריגה לא מתוכננת בחשבון ? ...

מקצים מסגרת תשלום לספקים האחרים, וברגע שמגיעים למסגרת פשוט דוחים את התשלום לחודש הבא.




<< חזרה לרשימת השיעורים של הקורס

רוצה לקבל חודש חינם? או פשוט להזמין את כספית?

ליצירת קשר עימנו: support@caspit.biz טל': 077-9233325