התיעוד הוא עבור כספית השולחנית (כספית אקסס) ולא עבור כספית בענן

היבטים משפטיים בהקמת העסק

כתב: רו"ח מודי סנדל

אחת השאלות העומדות בפניכם במהלך פתיחת העסק היא צורת ההתאגדות המשפטית.
צורות ההתאגדות הקיימות הנן בעיקר 3 הבאות:
1. עצמאי.
2. חברה בע"מ.
3. שותפות (2 שותפים או יותר).
להלן היתרונות והחסרונות הקיימים בכל צורת התאגדות:

עצמאי ושותפות (*)

יתרונות חסרונות
1. אין עלויות פתיחה.  1. ערבות בלתי מוגבלת לעסק.
2. הנהלת חשבונות זולה (חד צדית). מעל מחזור  מסוים/מספר עובדים יש לנהל הנהלת חשבונות  כפולה. 2. חוסר במידע (הנהלת חשבונות מוגבלת).
 3. קל לפתוח ולסגור תיק ברשויות. 3. אין הפרדה בין העסק לחיים הפרטיים
4. פחות בירוקרטיה.  4. מוסדר משפטית בצורה נחותה מול חברה.
5. מתאים לעסק קטן מאוד עד קטן. 5. קשה יותר לגייס משקיעים בגלל צורת ההתאגדות
6. ניהול פשוט. 6. נושים עלולים לפעול נגד בעל העסק במישור האישי במקרה של כשלון העסק.

 (*) הכוונה לשותפות שאינה רשומה ברשם השותפויות. שותפות קיימת רק מול מע"מ ולא מול מס הכנסה וביטוח לאומי.

חברה

יתרונות חסרונות
1. ערבות מוגבלת (לא תמיד ולא מול כל הגופים). הבעלים מוגן יותר מול נושים . 1. עלויות פתיחה גבוהות.
2. מוסדרת מאוד מבחינה פורמלית.  2. אגרה שנתית.
3. מידע רב יותר בגלל הנהלת חשבונות כפולה. 3. עלויות גבוהות של הנהלת חשבונות וראיית חשבון. צורך בעו"ד במקרים מסוימים.
4. מבוקרת על ידי רואה חשבון שהנו בעל ניסיון רב ויכול לייעץ לבעלי החברה בנושאים שונים. 4. בירוקרטיה רבה וסרבול בהפעלה.
5. קל לגייס משקיעים על ידי הנפקת הון מניות. 5. מטופלת במס הכנסה בחולית חברות, חוליה מקצועית יותר.
6. הפרדה מוחלטת בין בעלים לעסק. 6. סגירה מורכבת יותר מעצמאי. (במקרים  מסוימים נדרש פירוק-עלות כספית).
7.יתרון שווקי מול גופים מוסדיים. 7. יש לשלם מקדמות מס גם במקרה של הפסד (מקדמות בגין הוצאות עודפות).
8. רמת מיסוי נמוכה יותר (ברמת החברה)  מעצמאי.  
9. חברה בניגוד לעצמאי ממשיכה להתקיים לעולמים (אנשים לצערנו מתים), המשכיות.  
10. נותנת אפשרות "להסתיר" את העומדים מאחוריה.  
11. מערכת יחסים מוסדרת יותר בין הבעלים  

חוזים והסכמים משפטיים

בעת הקמת עסק חדש אנו נוטים "לרוץ" על מנת להפעיל את העסק מהר ככל שניתן. הניסיון מלמד כי קיצור הדרך במקרים רבים גורם לה להתארך מאוד. מערכת העסקים המודרנית כרוכה כיום בהיבטים משפטיים רבים, לדוגמא:
1. חוזה זיכיון.
2. חוזה שכירות.
3. חוזי שיווק.
4. חוזים לשיתוף פעולה.
5. חוזים בין בעלי מניות בחברה ובשותפות בין השותפים.
6. חוזי עבודה עם העובדים השכירים בעסק.
7. חוזה לקבלנות משנה.
8. חוזה למתן / קבלת הלוואה.
9. חוזה מול הבנק לקבלת אשראי. ועוד'.
אם אינכם עורכי דין אתם עשויים לעשות טעויות בגלל חוסר הבנה ו/או תשומת לב (שימו לב ל "ו/או" ... מזכיר עורך דין?).
עצתי לכם היא להיעזר ברו"ח של העסק (במידה ויש) אשר הנו בעל ניסיון ויכול לעזור בקריאת חוזים והעלאת נקודות והערות/הארות.
מומלץ ביותר לבחור עו"ד אשר ילווה את העסק עם הקמתו וייתן לווי צמוד (אפשרי בריטיינר שוטף). ישנם היום הרבה עורכי דין צעירים וטובים אשר יעניקו לכם את הייעוץ המשפטי לו את נדרשים וזאת במחירים סבירים .
לסיכום-נתקלתי בעבר בעסקים ועוסקים רבים אשר חתמו על חוזים דרקוניים ללא הבנה על מה הם חותמים ומה משמעות החוזה על התפתחות העסק בעתיד הרחוק יותר. השתחררות מחוזה אינה קלה, וכל עוד גיליתם גמירות דעת בעת חתימת החוזה לא תוכלו לטעון כי החוזה נכרת ללא הצעה וקיבול ולכן אינו תקף.

ערובות להבטחת קיום חוזים ופירעון חובות

בהסכמים בהם נוטלים על עצמם הצדדים התחייבויות שונות זה כלפי זה, הם נוהגים להבטיח קיומן של התחייבויות אלה באמצעות ערובות או ביטחונות מתאימים.
נהוג לחלק את הערובות השונות לשתי קבוצות:

1. ערובות חפציות-דהיינו שעבוד של נכסים שונים שנועדו להבטיח שאם לא יעמוד צד להסכם בהתחייבותו, יוכל הצד השני להיפרע מחובו על ידי תפיסת ומימוש אותם נכסים וקבלת תמורתם עד לגובה החוב.

2. ערובות אישיות-התחייבות של צד שלישי שאם החייב העיקרי לא יעמוד בהתחייבותו, ישלם זאת הערב במקומו.

מהם הכלים בהם משתמשים:

1. משכון נכסים- משכון הוא שיעבוד נכס כערובה לחיוב, המזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב. בעקרון ניתן למשכן כל נכס אלא אם הדבר נאסר בחוזה או חוק. החוק קובע מספר התניות על משכונים ושעבודים. לדוגמא- חוק הגנת השכר קובע כי ממשכורתו של עובד יש חלק שלא ניתן לשעבד , לעקל או להעביר וזאת בהתאם למצב המשפחתי וסכום המשכורת.
צורת יצירת המשכון היא בהתאם לנכס- למשכון מקרקעין קיימת דרישה כי השעבוד (משכנתא) יירשם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).

2. המחאת זכויות-המחאה פירושה הוא העברה של זכות לצד ג'. אם ערכתם חוזה עם לקוח שצד ג' מעריך את חוסנו הפיננסי (נניח חברת חשמל) ניתן להמחות את הזכויות שלכם לפי חוזה זה לצד ג' (למשל הבנק) וכבר לקבל אשראי על סמך החוזה ולא לחכות לקבלת המחאות מחברת החשמל (או העברה בנקאית).
סוג אחר המוכר יותר של המחאת זכויות הוא שעבוד פוליסות ביטוח חיים או בטוח נכסים לטובת בנק ממנו קיבלתם אשראי.

3. שטר חוב-החוק מגדיר שטר חוב כהבטחה ללא תנאי, ערוכה בכתב, מאת אדם לחברו, חתומה על ידי עושה השטר, ובה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או למוכ"ז (מוסר כתב זה) לפי דרישה-סכום כספי. צ'ק הוא מקרה פרטי של שטר חליפין.

4. אג"ח-אג"ח הוא מסמך שמנפיקה חברה בע"מ בלבד ובו היא מתחייבת לשלם בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי מסוים למחזיק האג"ח. אתם תתקלו באג"ח בעיקר אם תפתחו חברה והבנק ידרוש שעבוד שוטף כל כלל נכסיה כאשר הוא ידרוש כי תחתמו על אג"ח לטובתו. במקרה זה הגבילו את סכום האג"ח ואל תשאירו אותו פתוח לבנק.

5. ערבות אישית-ערבות מוגדרת בחוק כהתחייבות אדם (ערב) לקיים חיובו של אדם אחר (החייב) כלפי אדם שלישי (הנושה). התחייבות הערב הנה משנית לזו של החייב העיקרי והחוק קובע כי הנושה איננו רשאי לדרוש מן הערב למלא את ערבותו מבלי שידרוש תחילה מן החייב העיקרי לקיים את חיובו (אלא אם החייב נפטר, פשט רגל, ברח מהארץ).
שימו לב, שבכל בנק תחויבו לחתום ערבות אישית (גם במקרה של חברה בע"מ בה אתם בעלים).
התשדלו לעשות זאת מעט ככל שניתן.

בהצלחה!!